עיצוב הבית - באוהאוס

עיצוב הבית - באוהאוס

מידי פעם מגיח לעולם סגנון שונה, מגמה אשר הופכת מוסכמות על פיהם ובעצם יוצרת בסיס איתן להתפתחות עתידית. 

ראינו זאת בתק" שנות ה-60 של המאה ה-20 בתחום האופנה והמוזיקה, וקצת מעט לפניה עשה זאת סגנון הבאוהאוס. 

סגנון הבאוהאוס מגיח אלינו היישר משנות ה20 במאה הקודמת בגרמניה. 

בתחילת שנות ה20 וולטר גרופיוס הקים בית ספר אשר נשא שם זה. 

בית הספר הזה הוציא מבין שורותיו כמה מן האדריכלים החשובים של המאה ה20 אשר אלו בתורם הביאו לאנושות כמה פניני אדריכלות מרהיבים ומיוחדים במינם, כגון: האמנים ואסילי קנדינסקי, פול קלה, לסלו מוהולי-נג"י, מרסל ברויאר ויוזף אלברס. 

סגנון הבאוהאוס אשר נקרא גם הסגנון הבינלאומי אשר אינו מוכתב בתכתיבים מגבילים, אלא נשען על תרבויות חובקות עולם. יחד עם זאת סגנון הבאוהאוס אשר מאופיין בצורניות הייחודית  שלו אינו משאיר מקום לספק, ולא משנה היכן אותו מבנה בינלאומי ימוקם. 

תקופת הבאוהאוס מתאפיינת בפרץ יצירתיות אשר עשתה שימוש במגוון חומרים שונים בשימוש אדריכלי. 

לדוגמא: בטון וזכוכית, עץ ומתכת. הבסיס למודרניזם צמח דווקא בתקופה זו. 

וולטר גרופיוס היה היוזם של תנועה זו  והקים בי"ס ללימוד אדריכלות בסגנון הבאוהאוס.  

בבי"ס זה למדו מגוון אומנויות מלאכה, אלמנט אשר מזכיר את גילדות ימה"ב. 

תלמיד אשר נימנה על כותלי בי"ס הנ"ל למד סריגה, נגרות, פיסול ואומנות ומגוון אומנויות אשר מבטאות היטב את המונח ARTS& CRAFT . אדריכלי הבאוהאוס הנחילו סגנונות עיצוב מיוחדים לאדריכלות כגון סגנון "האר-דקו". 

בתחילת מלחמת העולם השנייה גרמניה הנאצית הגלתה אותו מארצו וזאת משום שהוא ייצג בתפיסתו ערכים מנוגדים לטוטאליות העדרית של השלטון הנאצי. 

משהגיע לארה"ב הקים את הבי"ס הראשון   

הייחוד בסגנון אדריכלי זה מתבטא בכך שהמבנה איננו נתפס כקוביית מגורים אשר מורכבת ממגוון חומרי מליטה למיניהם. 

אלא נתפס כיחידת מגורים שלמה, כפי שהגדיר זאת האדריכל לה קורבוזיה. 

ובתוך כך השימוש במגוון חומרים שונים לעיצוב הבית היה עניין של זמן עד שיגלו ויאתגרו חומרים שונים להוות מצע נוח למגורים. 

רוב אדריכלי הבאוהאוס אשר נפוצו באירופה הגיעו לישראל המנדטורית, אשר בשנים 1946-1950 קיבלה את המוני שארית פליטת עם ישראל הגולה. 

בשל כך החלה מגמת בניה מואצת. 

מגוון רב של יחידות מגורים בתפיסת הבאוהאוס נבנו על אדמת ארץ ישראל. 

וכיום אנו יכולים לפסוע ברחובות ת"א ובמבט אחד לכיוון חזיתות המבנים נגלה עולם אדריכלי אחר. 

עולם אשר שאף ליצירתיות וחקירת עולמות אחרים בגבולות החומר. 

עולם אדריכלי אשר שם את האדם במרכזו ובנה לו יחידות מגורים סביב לו. 

סגנון אדריכלי אשר דגל בדו שיח פורה בין המבנה לסביבתו וכך נוכל לגלות זאת בשלל המרפסות המעטרות את חזיתות המבנים. 

שכן לפני מס" שנים הכריז ארגון אונסק"ו על ת"א כעיר הלבנה והינה אתר בינלאומי למורשת אדריכלות הבאוהאוס. 

ת"א הוכרזה כעיר עם כמות מבני הבאוהאוס הגדולה ביותר בקנה מידה עולמי והינה עיר הנתונה לשימור אדריכלי. 

סגנון הבניה התאפיין בחשיבה מעמיקה רחבה ועמוקה יותר מכל תוכנית בניה קבלנית בימינו, שכן האדם כפרט מרכזי בתכנון המבנה הוא זה אשר היווה את הגריד המרכזי לתכנון המבנה כולו. 

סגנון חשיבה- בנייה זה הוליד לאנושות מגוון פניני יסוד אשר עד היום עושים בהם שימוש בתהליכי בנייה שונים. 

דור של מעצבי דרך חיים אשר השפיעו על דור אדריכלים ומעצבים בתחומים רבים.